


| ||||||
|
דגירת פה בציקלידים אפריקאים לחלק מבעלי אקווריומי הציקלידים האפריקאים, הזדמן בוודאי לראות "LIVE" את האחת הדוגמאות הנפלאות בטבע של האופן בו דואגת האמא לדור העתיד, התנהגות המכונה "דגירת פה". דגירת הפה נועדה כדי לשמור על הביצים והדגיגים בתקופה בה הם רגישים ביותר ועלולים ליפול טרף לדגים ויצורים אחרים, לשם כך, שומרת עליהם האם בתוך פיה. מיד לאחר שהביצים הופרו על ידי הזכר, "שואבת" האם את הביצים אל תוך פיה שם תשמור אותם לפרק זמן של 20-35 יום. במהלך התקופה הזו, יבקעו הביצים והדגיגים ישארו בתוך פיה של האם. רק אחרי שהדגיגים מסוגלים לשחות היטב, משחררת אותם האם ועדיין נשארת בקרבתם ומשגיחה עליהם במשך מספר ימים נוספים. בכל מהלך תקופת הדגירה, נמצאת האם בצום מוחלט ואינה אוכלת דבר.
נקבת קורוליוס עם דגיגים בפיה חלק מעניין נוסף בהתנהגות הדגים דוגרי הפה, קשור לעובדה שיש צורך לוודא שהתקיימה הפרייה של כל הביצים שהטילה הנקבה. האינסטינקט של הנקבה, הוא לאסוף את הביצים אל פיה מתוך בור הקינון מיד לאחר שהזכר מפרה אותן בפעם הראשונה, כיצד תתבצע הפרייה נוספת ? כאן מתבצעת פעולת הטעייה מדהימה : על סנפיר השת של הזכר, מצויירות נקודות הזהות בצבען וקרובות בגודלן לגודלן של הביצים האמיתיות. באמצעות הזזת סנפיר השת, נראות הביצים כביצים נוספות המפוזרות במים, על ידי כך, גורם הזכר לנקבה לנסות לאסוף גם את "הביצים" האלו אל פיה, כאשר הנקבה מתקרבת ופוערת את פיה בקרבת סנפיר השת, יוצא הזרע היישר אל פיה ומזריע את הביצים שאספה לפני כן. התהליך חוזר על עצמו מספר פעמים, בדרך כלל עד שהנקבה מאבדת עניין.
סנפיר השת עם ציורים דמויי ביצים על זנבו של גרשקי זכר כדאי לשים לב לעובדה שבמהלך תקופת הדגירה, יורדת כמות הביצים שהנקבה מחזיקה בפיה. מסתבר, שהנקבה עורכת מעת לעת מיון לביצים ומשליכה החוצה ביצים שלא הופרו.
האם דגי הקוי יכולים לחיות במים מלוחים ? בעלי בריכות רבים נוהגים להוסיף מלח לבריכת הנוי. מרבית הוספות המלח למי הבריכה מתרחשות כאשר מזהים דגי קוי או דגי זהב החולים במחלות בקטריאליות (מחלות הנגרמות ע"י חיידקים כגון: פצעים אדומים, ריקבון סנפירים וכד') ונזכרים ששמעו פעם "ממישהו שמבין" שהוספת מלח למי הבריכה, עשויה לרפא את הדג. ובכן, המלח, בניגוד לדעה הרווחת, אינו מרפא מחלות בקטריאליות, לשם כך דרושה אנטיביוטיקה, כל ניסיון לרפא דגים החולים במחלות אלו בעזרת מלח בלבד, נועד לכישלון.
פצעים בגוף הדג-מחלה בקטריאלית נפוצה למדי בדגי קוי ודגי זהב מעבר לעובדה שהדגים החולים אינם מקבלים את הטיפול הדרוש, קיימת בעייה חמורה נוספת הנובעת מהוספת מלח בכמות מופרזת ואף ברמה הפוגעת בדגים, מלח בריכוז של 0.3% ומעלה, מסכן את הדגים ועלול לגרום למותם (גם דגים חזקים כמו קוי). אל תטעו, למלח בכמות נכונה, יש תכונות מעולות ההופכות אותו למומלץ בשימוש בבריכות נוי (ובחלק מהאקווריומים) :
שימו לב ! מדובר בכל מקרה על מלח ייעודי לבריכות נוי ואקווריומים או על מלח גס (מהסוג המשמש להכשרה ולבישול) ולא במלח השולחני שאליו מוסיפים היצרנים חומרים מונעי התגבשות הרעילים לדגי נוי. אם כן, כמה מלח להוסיף לבריכה ? ריכוז המלח המומלץ הינו 0.1%, כדי להגיע לכמות זו יש להוסיף גרם מלח לכל ליטר מים (או 1 ק"ג מלח ל 1 מ"ק מים). חשוב להמיס היטב את המלח בכלי מחוץ למי הבריכה ולהוסיפו באיטיות למים, חלקיקי מלח לא מומס שיגיעו בטעות לזימי הדגים, עלולים לגרום להם לכוויה פנימית ואף למוות. במידה וריכוז המלח בבריכת הנוי שלכם גבוה, בצעו מייד 3-4 רענוני מים (עד 20% מים בכל רענון).
אוצרות הים - נועם קורטלר 40 תמונות שצולמו מתחת למים במפרץ אילת, תאילנד,
בפולונזיה הצרפתית ופפואה גינאה החדשה,המתעדים בעלי חיים ימיים , יוצגו
בתערוכה שתפתח ב 14 בפברואר במרכז הבמה בגני תקווה.
אחד התחומים האהובים על קורטלר הוא צילום המאקרו, בו הוא מתעד בעלי חיים בעדשות מיוחדות מקרוב. "אני אוהב להגדיר את נושא הצילום שלי מראש, ומאחר ואני צולל מדי יום בחופי אילת, אני מכיר את בעלי החיים מקרוב, את אופי ההתנהגות שלהם, שעות הפעילות והיכן הם חיים או מסתתרים" מספר קורטלר, "כאן בעצם מתחיל מבחן הסבלנות הגדול בין הצלם לבעל החיים, מי ינצח קודם".
"כשראיתי את התמונות הראשונות שצילמתי, הבנתי שמצאתי דרך לחלוק עם העולם את היופי והקסם של הים".
צילומיו של נועם קורטלר מוכרים בעולם וזכו בתחרויות בינלאומיות: בשנת 2007 זכה שוב במקום הראשון בקטגורית המקרו
בתחרות הבינלאומית בשיקאגו. תאריך פתיחה: 14 פברואר 2008 שעה 20:00 תאריך סגירה: 7 מרץ 2008 שם המקום: גני תקווה מרכז הבמה כתובת: רחוב הכרמל 20, גני תקווה טלפון: 03-7375778 ניתן לקבל
הזמנות לתערוכה
באטלנטיס
שלכם, | ||||||
|
© כל הזכויות שמורות אטלנטיס אקווריומים ובריכות נוי | ||||||