|
סקירת
מוצר: מזון VIPAGRAN
מגוון סוגי המזונות המוצעים
בשנים האחרונות עבור דגי הנוי שלנו הוא רב מאי פעם.  המשימה של בחירת מזון המתאים לצרכי הדגים
שלנו ולתזונתם הטבעית, נהפכה למשימה לא פשוטה והמראה של לקוח העומד מול מגוון
המזונות הגדול על המדפים ומתלבט ארוכות בבחירת המזון המתאים, הוא
מראה שכיח.
אחד מן המזונות המלווים אותנו כבר מספר שנים בהצלחה ומתאימים
למרבית הדגים הקטנים והבינוניים, הוא הויפגרן (VIPAGRAN) של
חברת SERA הגרמנית. זהו מזון גרגירים רך (soft granulate),
והוא מזון צף אשר יכול להנגס או להיבלע שלם על ידי הדגים.
אחת
מתכונותיו החשובות של הויפגרן, היא העובדה שהמזון מתרכך מאוד במים
אך אינו מתנפח לאחר בליעתו בקיבת הדג ואינו גורם לנזקים.
המזון
מכיל תערובת של קמח דגים, קריל, ספירולינה, אצות ים, שמרים, חיטה ועוד.
למזון הוסיפו מינרלים חיוניים וויטמינים הדרושים לדגים.
המזון אינו
מלכלך את המים ושוקע לאחר זמן מה במידה ונשאר לצוף על פני המים (אגב, שקיעתם
לקרקעית של גרגירי מזון הויפגרן שנותרו לאחר האכלת הדגים, היא אינדיקציה
נהדרת לכך שהאכלנו ב"האכלת יתר").
מזון VIPAGRAN מגיע במספר גדלים: 100 מ"ל, 250 מ"ל ו 1
ליטר, למקצוענים, ניתן להזמינו גם בדלי של 10 ליטר (בהזמנה
מיוחדת).
הקופסאות הקטנות (100-250 מ"ל) של הויפגרן מגיעות באריזות
המזכירות בצורתן מלחיה עם מכסה הנפתח בסיבוב, כך ניתן להאכיל את הדגים בשליטה
מלאה (וגם למנוע מפעוטות לפתוח את האריזה..).
הביוטופ - נהר
האמזונאס
בקרב בעלי אקווריום
חדש, נפוצה השאלה "כיצד להרכיב באקווריום אוכלוסייה נכונה ?"
המלצתנו הטובה
ביותר, היא להקים אקווריום המהווה חיקוי לביוטופ ממנו הגיעו דגי
הנוי.
ולהימנע
ככל האפשר מעירבוב בין סוגי דגים המגיעים ממקומות שונים בעולם ומתנאי
גידול שונים.
ביוטופ (biotope) -
בית-גידול, מקום הגידול הטבעי, הסביבה הטבעית להתפתחות בע"ח או צמחים ובמקרה
שלנו הסביבה הטבעית של דגי
הנוי.
זהו מדור חדש בניוזלטר
שלנו ובו נעסוק בכל פעם במקום אחר על פני הגלובוס ונציע כיצד
להקים
אקווריום המדמה
את התנאים הקיימים בביוטופ הטבעי, כגון: אוכלוסיית דגי
הנוי, צמחי המים, המצע
והדקורציה.
הביוטופ שבו נעסוק הפעם, הוא נהר
האמזונס שבדרום אמריקה.
 האמזונאס הוא הנהר השני באורכו בעולם (קצר מעט
מנהר הנילוס). אל מערכת הענק של נהר האמזונס, מתנקזים
יובלים ופלגים רבים, 18 מהם הם נהרות ענק בפני עצמם שאורכם נע
בין 1000-3400 ק"מ.
הנהר זורם בכיוון כללי מזרחה ומתנקז החל מהרי
האנדים שבפרו, אקוודור ובוליביה וכן מקולומביה וונצואלה דרך ברזיל
אל האוקינוס האטלנטי.
האמזונס הוא גם הנהר הרחב בעולם ובמרחק רב
משפכו רוחבו נע בין 11 ק"מ בעונה היבשה ועד 40 ק"מ בעונת הגשמים
(הידעתם כי בשום נקודה, אין גשר על פני נהר
האמזונס).
באמזונאס עוברת כמות המים הגדולה בעולם, יותר מנהר
הנילוס, המיסיסיפי והיאנג-צה כולם יחד!, נסו לדמיין 600,000 מ"ק של מים
נשפכים לאוקיינוס כל שניה ! כמות המים כה גדולה, עד כי מי האוקינוס
האטלנטי מהולים במים מתוקים עד למרחק של 160 קילומטר משפך הנהר. כל
שלושה ימים, היינו יכולים למלא עוד אגם
כנרת..
בנהר האמזונס
חיים למעלה מ 2000 סוגי דגים, כולל דגי הפירנאה הידועים לשימצה, דגי הטטרה
הצבעוניים (קשה להאמין שדגים שקטים אלו ממשפחת החריתיים, הם קרובי משפחה
רחוקים של הפירנאה), ציקלידים ננסיים, ועוד דגים רבים. למעשה מהווה האמזונס
על יובליו את אחד המקורות העיקריים לדגי נוי.
הנהר מאופיין בחלקו הגדול
במים כהים הנגרמים מחומצה הנוצרת כחומר לוואי של הרקבות עלים וחומר אורגני
הנסחף לנהר.
טמפרטורת המים בסביבה הטרופית נעה בין 26-29 מעלות בהתאם
למקום ולעונה.
PH-חומצי למדי ונע בין 5.5-7.
לאורך הגדות יש מקומות
מסתור רבים לדגי הנוי.
דוגמאות לאקווריומי
"אמזונס":
מה
דרוש להקמת אקווריום "אמזונס":
1.
מצע: בדומה לקרקעית הנהר העתירה בעלים וברקב, מצע האקווריום שלנו,
יהיה מצע בצבע שחור, חום או מעורב בגודל גרגר של 2-3 מ"מ מהסוג המתאים
לאקווריום צמחיה, שכבת המצע תהיה בעובי 5-6 ס""מ, עובי זה יאפשר
שתילה הולמת של צמחי מים.
רשימת
הצמחים מימין: אלאוכריס, ליליאופסיס, אלטרנטרה רייניקי, מירופיליום,
הידרוקוטיל וחרב אמזונס.
2. דקורציה
וצמחי מים: דקורצית האקווריום תכלול צמחי מים שמקורם מהאמזונס
ומדרום אמריקה.
מוצע לשתול צמחי מים רבים שיגרמו להצללה יחסית,
ויאפשרו מסתור הולם ללהקות דגי הנוי. בנהר האמזונס, מרבית המים כהים יחסית
בעיקר מתוצרי חומרי הרקב הנמצאים במים.
הצמחים מחולקים לצמחים גבוהים אותם
נשתול בשליש האחורי של האקווריום ומצמחים נמוכים (אלאוכריס וליליאופסיס) אותם
נשתול בחלק האמצעי והקדמי.
כדי לקבל מראה
מיוחד, מומלץ להוסיף גזעי סחף (driftwood), גזעים אלו ניתן להשיג בסוגים
ובגדלים שונים וכדאי להכניס לאקווריום גזע אחד או יותר לקבלת מראה
טבעי.
להשלמת המראה, נשתמש באבנים וחלוקי נחל בצבע כהה (אין
להשתמש בחלוקי נחל לבנים או באבנים גיריות), ניתן להשתמש באבני בזלת,
חלוקי "סיני" או אבני צור.
נפזר מספר אבנים במקומות שונים באקווריום
על פי הטעם.
3. דגי
נוי:
בשורה העליונה: ניאון טטרה,
עין אדומה, סרפה, אלמנה שחורה וטטרה קיסרית.
בשורה התחתונה:גרזן משויש,
אנצינטרוס, קורידורס, סקלאר, טטרה ננה.
המלצתנו לאוכלוסיית
הדגים באקווריום אמזונס מבוססת בעיקר על דגי להקות ממשפחת הטטרה
אותם מגדלים בלהקות המונות 8 פריטים ומעלה מכל סוג, כמובן שאין צורך להכניס
את כל הדגים הללו וניתן לבחור חלק מהן או סוגי טטרות אחרים.
את להקות
הטטרה, נשלב עם מספר דגים נוספים כגון דג המלאך,
הסקלאר (זהירות, לא מומלץ לשלב סקלארים גדולים עם טטרות קטנות כגון
ניאונים, הם עלולים להיטרף) ודגי גרזן.
לחבורה נצרף גם כמה דגים מנקים:
קורידורסים מסוגים שונים שינקו את עודפי המזון מן הקרקעית,
אנצינטרוסים ואוטוצינקלוסים שינקו את האצות מן האקווריום.
ניתן
לשלב באקווריום גם מספר דגי דיסקוס, אך חשוב לזכור שהללו חשים
בנוח בטמפרטורה גבוהה
יחסית
של 29-30 מעלות ולכן יש לדאוג לחימום מתאים.
מרבית הדגים
מגודלים כיום בחוות גידול ולא מגיעים מן האמזונס, כך שהם עברו איקלום למים
הקשים והבסיסים שלנו.
לפיכך, אין מה להתעסק כלל עם חומציות המים (PH),
למעט אם מוסיפים מערכת CO2 עבור הצמחיה.
הערות נוספות:
- מרבית הדגים שמקורם בדרום אמריקה, הם דגים רגישים יחסית, חשוב לשמור על
תנאי מים הולמים ולאכלס את האקווריום רק לאחר תקופת הרצה בת חודש-חודש
וחצי.
- חשוב לדאוג לתאורה המתאימה לצמחי מים במשך 8-10 שעות ביום.
- את צמחי המים יש לדשן אחת לשבוע בדשן נוזלי (כגון Flourish של Seachem).
- אין ליצור זרמים חזקים באקווריום, המידה ומשתמשים בפילטר חזק, יש
להפנות את פתחי הפליטה אל פינה על מנת לשבור את הזרימה.
טיפים לטיפול בבריכת הנוי
בחורף:
כפי
שהבטחנו בגליון הקודם, נתייחס הפעם לנושא הטיפול והאחזקה בבריכת
הנוי במהלך החורף.
אומנם החורף הישראלי אינו דומה
לחורף האירופאי וולמעט מקרים בודדים (כמו הבריכה של תומר מלול מאפרת..) כמעט
איננו נתקלים בתופעה של שכבת קרח על פני המים, אך לצניחת הטמפרטורות
השלכות על דגי הנוי, על צמחי המים וכד'.
שלג על הבריכה של תומר מלול מאפרת - מתוך תחרות
הבריכה היפה 2008
במהלך החורף מתרחשים שני שינויים
עיקריים:
- מרבית צמחי המים מפסיקים לפרוח וללבלב, חלק מעליהם נובלים
ונרקבים והתאוששותם צפויה רק באביב.
- דגי הבריכה ממשפחת הקרפיונים (קוי, זהב, קומט, שובנקין, שלייר,
סארסה וכו') נכנסים לתרדמת חורף (היברנציה) מלאה או חלקית.
מפל מים קפוא בבריכה של ג'ודי גבע בניו יורק -
מתוך תחרות הבריכה היפה 2005
אין צורך לנסות להציל את הנימפאה (שושנת המים) הנובלת, היא לא מתה והיא
תשוב ללבלב באביב.
מה שחשוב בעיקר, הוא להימנע מהכנסת חומרים אורגניים
לבריכת הנוי, חומרים אורגניים כגון: עלי וענפי צמחי הבריכה שנבלו, עלי שלכת
הנופלים לבריכה,מזון מיותר לדגי הנוי וכד'.
לזכור: כל מה שיגיע לקרקעית
וירקב בחורף, יחזור אלינו בצורת התפרצות אצות לקראת סוף החורף ובאביב.
דברים שמומלץ לעשות:
- כפי שהמלצנו בגליון הקודם, הפסקה מוחלטת של הדישון לצמחי המים
בבריכה עד האביב.
- גיזום וקטימת כל הענפים הרקובים והצהובים בצמחי הבריכה והגדה, כך
שלא יגיעו לקרקעית.
- התקנת רשת עלים (רשת ייעודית שתפקידה למנוע מעלים ליפול אל המים).
- אחת לשבוע, איסוף של עלים שבכל זאת מצאו את דרכם אל קרקעית הבריכה
באמצעות רשת דגים.
- כדאי להכניס הביתה לאקווריום מחומם את כל הדגים הטרופים שאינם עמידים
לקור (כגון: גופים, מולים וכד').
- במידה ומחליטים לחמם את הבריכה או חלקה בגוף חימום (לא מומלץ), משנה
זהירות בעיקר בימים סוערים.
- כדאי לעבור ולבדוק את כל חיבורי החשמל סביב הבריכה ולוודא שכולם מוגני
מים, הפסקת חשמל בגלל קצר בלילה גשום היא הדבר האחרון שאתם צריכים.
- כדאי לנתק את סנן הUV למשך תקופת החורף, כמות האור המגיע לבריכה קטנה
יחסית והסיכוי להתפרצות אצות מיקרוסקופיות הגורמות למים ירוקים, היא קטנה.
- במידה ולא תולים רשת נגד עלים, כדאי לתלות מעל הבריכה מספר דיסקים
ישנים שמטרתם להבריח את השלדגים, חשוב לזכור שכאשר צמחי הבריכה בדעיכה
בתקופת החורף, הדגים חשופים בבריכה ללא מסתור.
- במידה והטמפרטורה יורדת אל מתחת ל4 מעלות, יש לכבות את משאבת המים כדי
למנוע נזקים טכניים ולהפעיל משאבת אוויר עם אבן אוויר שתחמצן את המים.
- במידה ונוצרת בכל זאת שכבת קרח על פני הבריכה, חשוב לשמור על פתח
איוורור אך אין להכות בקרח ולשוברו, אלא ליצור חור באמצעות שפיכת מים חמים.
- אין צורך לנסות להזיז את הדגים כדי "שיתחממו" ואין צורך לנסות להאכילם,
הם יחזרו לעצמם כאשר הטמפרטורות יעלו, יחד עם זאת כדאי לשים לב לסימנים
חיצונים המרמזים על מחלות (כגון פצעים אדומים).
- להאכיל את הדגים בכמויות קטנות והולכות ובתדירות קטנה בהתאם לצניחת
טמפרטורת המים לפי הפירוט הבא:
הרחבה ומידע נוסף במאמר בריכת
הנוי בחורף
פלישת
הפלקוסטומוס
"פלישת הפלקוסטומוס" אינו שם של עוד
סרט מדע בדיוני, זהו סיפורה של פלישה אמיתית שגרמה לנזק אקולוגי ממשי.
 מדובר בהתרבות בלתי מבוקרת של אלפי דגי פלקו
ענקיים שגרמו לנזק עצום לאוכלסיית הדגים בנהר
האסומצ'ינטה ( Usumacinta ) הנמצא במכסיקו.
לא ברור כיצד הגיעו הדגים
אל הנהר, ומשערים שמספר פריטים של דג הפלקוסטומוס שמוצאם בדרום מזרח אסיה,
שוחררו אל הנהר לאחר שגדלו באקווריומי חובבים והגיעו לגודל גדול
מדי.
בנהר, ללא טורפים וסכנות כלשהן ובתנאים מתאימים התרבו הדגים
מאוד ותוך פחות משישה חודשים, הציפו את הנהר להקות של אלפי דגי
פלקוסטומוס ענקיים שגודלם למעלה מ-60 ס"מ.
פלישות דומות של דגי
הפלקוסטומוס מדווחות גם במקומות אחרים בעולם כגון באגמי פלורידה ובמקומות
נוספים בעולם.
בסרטון הבא מ- youtube , תוכלו להבין במה מדובר ואת מימדי
הפלישה:
http://www.youtube.com/watch?v=HqgjgN7HIig
איסור על החזקת דגי קוי
באוסטרליה
מזל שאנו חיים
בארץ, בקווינסלנד שבאוסטרליה, לעומת זאת, הוציאה הממשלה איסור על
החזקת דגים שאינם דגים מקומיים ונחשבים למזיקים, בתוכם נכלל גם דג
הקוי.
בהודעה המופיעה באתר האינטרנט הממשלתי, מוזהרים
תחילה התושבים שלא לשחרר דגים שאינם דגים מקומיים למקורות המים
במדינה (ראו מקרה "פלישת הפלקוסטומוס" מעלה) עקב פוטנציאל הנזק שהם
עלולים לגרום לדגה המקומית ולתנאי בית הגידול.
חלק מהדגים,
אף מוגדרים "מסוכנים במיוחד" עד כדי כך שהוכרזו כדגים מזיקים על ידי
החוק האוסטרלי, בדגים אלו אסור להרבות לסחור או אפילו להחזיק בהם.
אם
יש לכם דגי קוי בבריכה, ברכו אותם שאינם נמצאים באוסטרליה...
תודה להאנק נוסבאכר על
מציאת המידע
מבצעים חדשים
באטלנטיס:
מבצעים חדשים
שהושקו החודש: סטים מקצועיים
לבריכות נוי, ומבצע על גופי חימום יאגר
והיידור
 
מהדורות
ניוזלטר
קודמות 2007-2008
חג
שמח,
צוות אטלנטיס
www.atlantis-fish.com |
